סֵדֶר סְפִירַת הָעֹמֶר נֻסַּח אַשְׁכְּנַז מְנֻקָּד בִּכְתַב סת"ם סְפִירַת הָעֹמֶר היא מצוות עשה מהתורה לספור כל יום במשך מ"ט ימים החל מהקרבת קורבן העומר. ביום החמישים של הספירה חוגגים את חג השבועות, שנקרא כך על שם שבעת השבועות של הספירה. ספירת העומר הוא גם כינויה של תקופה זו, שבה חלה מצוות הספירה מקור מצוות הספירה הוא בספר ויקרא - וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַהוי"ה. וכן בספר דברים - שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַהוי"ה אֱלֹהֶי"ךָ, מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ הוי"ה אֱלֹהֶי"ךָ בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבים ממחרת השבת, היינו בט"ז בניסן, למחרת חג הפסח את קורבן העומר. הקרבן נקרא עומר, על שם כמות התבואה המוקרבת, שהיא עומר, לכהן שיניפנו לפני ה'. על שם הנפה זו הקרבן נקרא גם עומר התנופה ישנה מחלוקת בהלכה האם בזמננו שאין בית המקדש קיים ולא מקריבים את קרבן העומר, חיוב הספירה הוא מדאורייתא כלומר ציווי התורה אינו תלוי אם בפועל מקריבים את קרבן העומר, או מדרבנן זכר למקדש. דעת רבותינו המקובלים שספירת העומר היא מדאורייתא, דעת רוב הפוסקים שהספירה היא מדרבנן
Bitte wählen Sie Ihr Anliegen aus.
Rechnungen
Retourenschein anfordern
Bestellstatus
Storno







